יום שלישי, 14 בדצמבר 2010

בלוג שמלוג

שנהיה בריאים ונאריך ימים
מקווה שתוך כדי שיטוט בבלוג
אצליח להבין איך רושמים ואיך כותבים
ובקיצור
אמצא את הידיים ואת הרגליים שלי
בישמ אני מצליחה לעשות זאת היטב
דלית

עושים שינויי

לא הבלגתי והתייחסתי לבלוג בבלוג

לא הבלגתי והתייחסתי לבלוג (של אתי) בבלוג (המשותף) / טל שוורץ
מקור המידע שבדקתי היה הפוסט "בלוג שורשים" /אתי יוסף בתוך הבלוג שלה. בפוסט זה מבקשת המחברת לחשוף את הציבור לדרך מיוחדת של כתיבת עבודת שורשים בבלוג, תוך ניצול הכלים שמאפשר האינטרנט, דרך שלמדה ממר צבי שוורצמן, ששם לו למטרה לאתר ענפי משפחה שאיבדו זה את זה בזמן השואה. כמוהו גם היא מתמקדת במקרים של ניצולי שואה ואף על פי שהיא מייעדת את העבודה לתלמידים, הרי שההסברים והכללים שהיא מביאה הופכים את הפוסט למעין מדריך לכתיבת עבודת שורשים בבלוג לכל אדם באשר הוא.
המחברת מנחה את הקורא ליצור בלוג בגוגל ומתייחסת לאופן כתיבת עבודת השורשים בבלוג, תוך שהיא מחלקת אותו לעשרה שלבים החל בפתיחת הבלוג ועיצוב הכותרת, עבור בהסברים לשימוש בכלים אינטרנטיים שונים כמוGoogle Earth ו maps Google והנחיות כתיבה וכלה בהסברים המתייחסים ל"סגירת העבודה" כמו כתיבת מקורות ותודות והיבטים אחרים כמו תרגום העבודה לשפות זרות.
בפוסט יש קישורים לסרטונים מיוטיוב, מפה מגוגל ארץ ומפה דינמית של גוגל. הבלוג כולל את פרופיל המחברת, פוסטים המקוטלגים ע"פ תוויות מנחות ותאריכים (ארכיון הבלוג) וכן מקום לתגובות.
הבלוג מעוצב בצורה פשוטה אולם אדם בוגר שמעוניין ליצור "בלוג שורשים" ופועל צעד אחר צעד אחר הנחיותיה של המחברת, יצליח במשימתו. באשר לילד שינסה לעשות זאת - הניסוחים "היבשים" וההסברים המפורטים מדי עלולים לגרום לו לנטוש אותם ולעבוד כראות עיניו (אם יש לו מיומנויות מידעניות) או לנטוש את המשימה טרם סיומה.

'התלמידים לא מקשיבים? נסו לפתוח בלוג"

תגובה לבלוג: "התלמידים לא מקשיבים? נסו לפתוח בלוג."
אנו חושבות שרעיון הבלוג הוא חשוב הן לתלמידים והן למורים משום ש:
1.זוהי הזדמנות למורה להכיר את עולמו האישי של התלמיד. התלמיד יכול לחשוף בפני המורה מאווים ,רגשות תחביבים אשר בכיתה או במסגרת בי"ס לא היה חושף בפניה בשל האינטימיות ,המפגש פנים מול פנים עם המורה. לעומת זאת, בכתב ילדים רבים חשים בטחון רב יותר לחשוף עצמם.
2.הילדים מתנסים בחוויה של העברת מסר למשהו אחר. הם מוכרחים ללמוד לנסח את דבריהם, כך שיובנו. כל אלה מחדדים את הרעיונות ואת יכולת הניסוח.
3. הילד יכול לשתף מבוגר בקשיים ובמשברים חברתיים, משפחתיים ואישיים שחווה.
4. המורה נחשף ונעשה מודע יותר לנורמות החברתיות בהם מתנהלים חיי התלמידים.
5. הבלוג הוא דרך מצוינת לבקש ולקבל עצה ממבוגר.
6. הבלוג הוא דרך יעילה לתקשורת מיידית (בניגוד למכתב) , קבלת מענה לצרכים באופן מיידי.
7. השימוש בכתיבה במחשב, מקל על ילדים בעלי קשיים מוטוריים - בהחזקת עיפרון .
מאידך , 1. הכתיבה בבלוג מאופיינת בכתיבה מהירה,תמציתית ובקיצורים. ניסוח זה פוגם ביכולתו של תלמיד לפתח רעיון לכתוב אותו בפירוט ובהרחבה.
2. האפשרות להישאר אנונימי בכתיבה בבלוג ,מאפשרת לתלמידים להרשות לעצמם לומר דברים ולנסח אותם בצורה בוטה.
3. הכתיבה בבלוג מסירה את המחסום/ מרחק שיש לשמור בין מורה לתלמיד.

http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3421897,00.html

מגישות :
מרים ברק
יעל סגל.

יום ראשון, 12 בדצמבר 2010

למה בלוג

למה בלוג????


כותבת המאמר "כיצד נשלב את הבלוג בלמידה?", איריס חרודי היא מורה מקצועית בתיכון למדעי המחשב.
במאמרה זה מתייחסת הכותבת למקצוע חדש שאותו לומדת ביתה בבית הספר היסודי בכיתה ה' – ו'. המקצוע הוא נואם צעיר- בו נלמדים תרבות הדיון והוויכוח והיכולת לנאום.
לדעת הכותבת יש חשיבות רב לנושאים האלה והם תורמים רבות לטפוח יכולת ההבעה של הלומד הצעיר, הן בכתב והן בעל פה, לטיפוח חשיבה בקורתית, מקנים לו כישורים של תכנון ובקרה, ומהווים כלי לחיזוק בטחונו של התלמיד.
תכנון וניהול בלוג יסייעו להשגת המטרות הללו. הכותבת מסתמכת על מאמרה של ניבה פרי
http://portal.macam.ac.il/ArticlePage.aspx?id=2292
המאמר מתאר תהליכי למידה ופיתוח חשיבה קוגנטיבית באמצעות הבלוג המאפשרים הבניית ידע, חשיבה רפלקטיבית וביקורתית של הלומד.

אני מסכימה עם כותבת המאמר וחושבת כי תכנון וניהול בלוג והשימוש בו יכולים לסייע בהשגת המטרות החשובות כמו: טיפוח תהליכי החשיבה של הלומד , האינטראקציה שלו עם הסביבה, פתוח החשיבה הביקורתית שלו ושיפור הכישורים האורייניים שלו. וכל זאת בדרך שונה ממה שהיה מקובל עד כה. דרך שיוצרת עניין רב אצל הלומדים . הבלוג חשוב להשגת מטרות אלה .

בואו לא נוותר עליו.

מה יכתבו ילדי כיתות ז' בבלוג??

תגובה לבלוג ילדי ז' כותבים
קראנו את הבלוג , התרשמנו מזה שנותנים אפשרות חופשית לביטוי לתלמידים בכיתה ז', ומאפשרים להם לספר על חוויותיהם מהטיול למצדה אך יחד עם זאת יש להעיר על כך :

1. חסרה בבלוג הזה פתיחת נושא.
המורה או מפעילת הבלוג היתה צריכה לפתוח את הבלוג במילות פתיחה כגון : " ילדים זה עתה חזרנו מטיול שנתי , וכל אחד מכם מוזמן לפרסם כאן בבלוג את חוויותיו מהטיול השנתי.......
אם מטרת הבלוג לשמוע את חוויות התלמידים ולחנך אותם לכתוב.... כולל כתיבה ביקורתית
אפשר בהחלט גם להנחות את התלמידים על ידי מילות פתיחה מתאימות שאפשר בבלוג הנ"ל לכתוב הכל ---כולל: הערות על הטיול, הארות, הצעות לשיפור וכו'

2. חסר בבלוג מקום לפרסום תמונות
חסרה בבלוג הצעה או הקצעת מקום מיוחד לפרסום תמונות אישיות עם הסבר קצר לידן. התלמידים שהצטלמו בטיול בוודאי ישמחו לפרסם את תמונתם ולהוסיף מספר מילים ליד התמונה. גם לפרק הנ"ל יש להקדיש מילות פתיחה שיזמינו את התלמידים לפרסם תמונותיהם.

3. חסרה בבלוג הצעה לפרסום חוויה מיוחדת
הבלוג הוא מקום מצוין לכתיבה אישית. לכן מן הראוי היה להציע לתלמידים לכתוב מהו המקום שהכי מצא חן בעיניהם בטיול. אם אפשרות להוסיף גם תמונה וקטע אישי מהמקום
הזה. ההמלצה הזו היתה מעוררת הרבה תלמידים לכתיבה.

4.חסר בבלוג קטע מידעי
מכיוון שהבלוג עוסק בטיול השנתי למצדה אפשר להוסיף קטע מידעי קצר עבור התלמידים על מצדה. יש לתת רקע גיאוגרפי עם הפנייה לאחד ממקורות המידע, גם רקע היסטורי ורקע לגבי הסיפור המשמעותי סיפור המרד הגדול סיפור הגבורה. כמו כן יש ללוות מידע זה במפה על מנת להראות היכן נמצאת מצדה וכן תמונה של המקום.
יש לזה ערך מוסף רב, משום שהם קוראים קצת על המקום שהם ביקרו בו, מפנימים עוד מעט ידע שנמסר להם בטיול בע"פ, יש תזכורת נוספת לשמות שונים של מקומות או אנשים שקשורים למצדה (התלמידים לא זוכרים הכל אחרי הטיול.) וזה מקל עליהם את כתיבת הבלוג.

5. לא ברורה מטרת הבלוג?
השאלה העקרונית היא מהי מטרת הבלוג של "ילדי כיתה ז' כותבים. ...."
אם רצון המורה הוא שהתלמידים יכתבו בצורה חופשית... אבל ללא תגובות של חברים אחד לפוסט של השני---- אז לא ברור מדוע צריך לכתוב זאת בבלוג? אפשר לפתוח אתר כתיבה חופשית ששם כל אחד מפרסם את דבריו ולא מחכה לתגובות כל שהן.

אם הכתיבה היא חלק מעבודת השורשים שלהם...כך זה נראה....אז חשוב לציין או לשאול אותם לגבי הקשר בין עבודת שורשים לבר המצווה שלהם. או שהמורה תציין בעצמה את משמעות הקשר- איך קושרים את מצדה לגילם.....
אם פתחו לילדי כיתות ז' בלוג לכתיבה הרי שכל מי שכותב פוסט מסוים....מחכה גם לתגובות על מה שכתב.
בבלוג אין תגובות, אין הערות ואין התייחסות למה שהתלמידים כתבו.

לילי וייל
רינה גלס
ענת גואטה


http://yahalomz2.blogspot.com/

תגובה על בלוג


12.12.2010
תגובה על הבלוג תלמידי כיתה ז' כותבים

קראתי את הבלוג והתרשמתי מאוד.
בלוג זה הוא הזדמנות נהדרת לילדים, להעלות על הכתב את זיכרונותיהם וחוויותיהם מן הטיול השנתי למצדה.
הערותיי לגבי הבלוג:
בתחילת הבלוג חסרה לי הקדמה של המורה / פתיח/ מבוא בו היא רושמת מספר היגדים אודות נושא הבלוג, ואודות מטרת הבלוג. האם יש מקום שהתלמידים יגיבו על דברי חבריהם?
כמו כן אין הוראות כיצד להעלות את הדברים – האם לרשום את רצף הארועים מבחינה כרונולוגית.
אין רעיונות לסוגי כתיבה שונים – כתיבה טיעונית או כתיבה תאורית. ממה התלמידים הכי התרשמו. האם להוסיף המלצה, מסקנה מהטיול.
אין המלצות לגבי העלאת תמונות, הוספת קטע מידעי אודות האתר וכדומה.


קישור:
http://yahalomz2.blogspot.com/

תוויות: טיולים, מצדה, כיתה ז'

כתבה : יפעת ברודזקי

יום רביעי, 8 בדצמבר 2010

יום שלישי, 7 בדצמבר 2010

השתלמות ממשיכים – כתו"ם - הרצאה וסדנה - שילוב בלוגים בהוראה ובלמידה

מטרות:
הכרת סוגת הבלוגים באינטרנט
התנסות בכתיבת פוסט בבלוג שיתופי
יצירת בלוג לימודי/חינוכי ב Bloger  של גוגל
הפעילות כולה תתבצע באמצעות עבודה בתוך בלוג זה
שלב א: הצגת הנושא – מצגת + הרצאה והדגמות
שלב ב: פעילות חקר פריטי מידע בנושא בלוגים,  כתיבת פוסט בבלוג השיתופי וכתיבת תגובות
שלב ג' : הדרכה טכנית ליצירת בלוג בבלוגר ויצירת בלוגים ע"י המשתתפים
תנאים מוקדמים:
כל המשתלמים פתחו חשבון בגוגל
מנחה ההשתלמות פתח בלוג שיתופי בבלוגר והזמין/הגדיר את המשתלמים כבעלי הרשאת עריכה בבלוג

יום חמישי, 2 בדצמבר 2010

יום שלישי, 23 בנובמבר 2010

פרסום על בלוג של ורד וליאת

המורה הממוחשב
כיום ישנה גישה, על פיה חשוב לשלב את המחשב בלימוד- להיות "מורה מקוון". המורים מתבקשים לשלב בלימוד שימוש במרחב וירטואלי ושימוש במחשב בלמידה. באמצעות המחשב ניתן להתקרב לעולמו של הילד, ניתן להעשיר את ידיעותיו ולהרחיב את עולם הידע, ולהרחיב את מרחבי הכיתה מעבר ל-4 קירות הכיתה, הלוח והמחשב. כמוכן זהו כלי לפגוש את הילד ולהכיר בו צדדים נוספים. המחשב מאפשר לעורר סקרנות בילד ולהביא לכיתה תכנים ועזרים לא שגרתיים.
אריאלה לונברג, מורה מחיפה, פתחה בלוג :"קהילת ילדים מספרי סיפורים" ועודדה את תלמידיה לכתוב סיפורים. הדבר מניע את הילדים לכתוב הוא הפרסום המיידי והתגובות להם הם זוכים. לדבריה, הכתיבה מהווה פורקן לילדים והתגובות נותנות להם חיזוק אישי וחברתי. לפיכך, גם הפרויקט שהקימה בבית ספרה מושתת על הצורך לשתף ולקבל תגובות.
עוד טענה חשובה שמועלית בכתבה, היא טענה עימה אנו מזדהות- "משרד החינוך מבקשים להרחיב את העיסוק בבלוגים חינוכיים, אולם כרגע אין מספיק תשתיות והיערכות לנושא. מצב זה מותיר את היוזמות בידיהם של המורים, המבקשים לרתום את החופש אליו כמהים הילדים..." . התחושה שלנו היא שהמחשב הוא כלי נפלא, אך מועטים הכלים שבידנו, ההכשרה או הזמן כדי להשתמש ולהוסיף כלי זה לכל שיעור. נשאר בידינו לעשות זאת בזמננו החופשי על מנת באמת להשתמש בכלי מדהים זה.
מגישות: ורד ציפורה וליאת סנדל כהן.
http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3421897,00.html

ילדים ונוער בתקופת השואה

תגובה למאמר של הרב מאיר ישראל לאו:
מצאנו בלוג של הרב מאיר ישראל לאו בו הוא מתאר את חשיבות הנצחת שמותיהם של ילדים שניספו בשואה.
כמוהו וגם אנחנו חושבות שיש חשיבות להנצחת שמותיהם של הילדים ובני הנוער שנספו במסגרת הפתרון הסופי.
בבלוג שולב פרק מסיפרה של לנה כיכלר "מאה ילדים שלי", הפרק בו היא פוגשת את הילדים היה מצמרר לקריאה ויחד עם זאת מרגש מאד.
מעניין לקרוא על המפגש הראשוני ועל פרויקט החיים של אישה זה שהקדישה את חייה להצלת ילדים בסגנון יאנוש קורצ'אק.
היא הצליחה להציל קבוצת ילדים ולגרום להם להאמין שוב בטוב ליבו של האדם למרות מה שחוו במחנות הריכוז וההשמדה.
היא הצליחה לשמח את ליבם ע"י כך שלקחה אותם לפעילויות "נורמאליות" של ילדים בגילם, כמו סקי למשל, רכיבה על סוסים ועוד.
על סמך פעילותה של לנה כיכלר נעשה סרט קולנוע, סרט הקולנוע אומנם מציג את סיפורה אבל הגירסה יותר הוליוודית ולא מהווה מסמך דוקומנטרי, אבל למרות כל זאת הסרט מהווה הצצה נדירה לעולמם של הילדים ששרדו את המחנות ונותרו יתומים.
הסרט והספר חושפים את הרגישות והתבונה של האישה המדהימה שהצליחה להציל את הילדים האלו שעברו לידה מחודשת בזכותה.
http://yaldut1.blogspot.com/